לפני שנה, מקדונלדס בריטניה החליטה להחליף את קשי הפלסטיק שלה בקשים מנייר. במבט ראשון, זה נשמע טוב ויפה, דרך שבה תאגיד נותן את החלק שלו בפתרון בעיה אקולוגית גדולה. אבל ממבט מעמיק יותר - התברר שאלו קשים שאינם ניתנים למיחזור. ואם זה לא מספיק - הכוסות שבהן מגישים את השתיה נותרו מפלסטיק חד פעמי. אוף, עוד תעלול יחצ"ני. מקדונלדס הם לא היחידים, אלפי מותגים מנצלים את ההעדפות הצרכניות המשתנות (לטובה)- לכדי "שינוי" ברמת השיווק בלבד, ולא ברמה המהותית, גם חברת KLM נחקרה כשיצאה עם קמפיין “Flying Responsibly” בניסיון לגרום לאנשים להאמין שהחברה שלך עושה יותר כדי להגן על הסביבה ממה שהיא באמת.
גרינוושינג (או- התיירקקות) גורם לצרכנים לבחור במותגים מקיימים לכאורה- על פני מותגים שמקיימים הלכה למעשה ושאין להם תקציב פרסום כמו למקדונלדס. וככל שדרמות גרינוושינג כאלה נחשפות, זה גורם לצרכנים להיות צינים לגבי מותגים שהם באמת טובים יותר לסביבה ולחברה. בתור צרכנים, יש לנו יכולת לאותת לשוק שקיימות ברמה השיווקית בלבד זה לא מספיק, וזאת על ידי תמיכה בחברות ומוצרים מקיימים הלכה למעשה.
אלו הסימנים שיעזרו לכם לזהות שמדובר בגרינווש: (כמובן, שאלו רק סימנים מקדימים, שאינם מוכיחים בהכרח שחברה היא מקיימת או לא. ) טענות ללא הוכחות
מותגים שעושים גרינוושינג טוענים לנקודות לזכותם מבלי לתת מקור הולם. הם יכולים לטעון שהם עשו שיפורים בשרשרת הייצור, וצמצמו את טביעת הרגל הפחמנית שלהם (אבל לא תמצאו קישור לשום מחקר מאומת בנושא). כשמותגים ברי- קיימא אמיתיים טוענים לשיפור סביבתי, הם מפנים למקורות לגיטמיים. בין אם למחקרים מאומתים, ובין אם לתווים מקובלים (כמו תו הבי קורפ ותו סחר הוגן שסוקרו כאן). חלק מהמותגים הלא מיטיבים אפילו משתמשים בתווים מפוברקים (!) כדי ליצור מצג שווא.
הסתכלות צרה ולא הוליסטית
חברה בת קיימא צריכה להסתכל על קיימות בכל אספקט של שרשרת הייצור, ולעשות שינויים מעמיקים והוליסטים. מותגים שונים אוהבים לרכב על טרנדים שגורמים להם להראות ירוקים כלפי חוץ (אהמ מקדונלדס).
כמו גם, התייחסות לפיצ'רים ירוקים מסוימים, תוך התעלמות ממגרעות אחרות.
למשל, חיתולים רב פעמיים משווקים כירוקים יותר, מכיוון שהם מייצרים פחות זבל מחיתולים חד פעמיים. מהצד השני, הם צורכים הרבה יותר אנרגיה, מים וחשמל.
שיווק ירוק בתת המודע
מותגים מיטיבים-לכאורה משתמשים בכל מיני אלמנטים שגורמים לנו בתת מודע להאמין שהמוצר יותר טבעי, נקי, מקיים. למשל: שימוש בצבעי כדור הארץ, ציורים של חיות, שימוש מוגזם בצבע הירוק... או, שימוש במילים רחבות שלא אומרות שום דבר, שימוש בבאזזוורדס ללא מקור הולם וכו'
תמונה להמחשה בלבד - תבנית חינמית מאתר סטוק. כל מה שצריך זה להטמיע תוכן רלוונטי
טענות לא רלוונטיות
חברות שונות, טוענות שהן מקיימות, למרות שהקיימות לכאורה שלהם היא סטנדרט בתעשייה. למשל, חברה שטוענת שבדאודורנט שלה אין CFC (חומר שמדלל את האוזון) - שמהווה טענה לא רלוונטית כי החומרים האלו בכל מקרה אסורים בחוק. או חברה שמייצרת מזון צמחי כמו טחינה ומייפל וכותבת על האריזה ״ללא גלוטן״.
כמו כן, חברות שונות עוטפות אקטים לא סביבתיים בעליל במעטה של קיימות. למשל: עטיפת פירות וירקות בפלסטיק כדי למנוע בזבוז מזון ( יש דרכים הרבה יותר טובות למנוע בזבוז מזון!)
מהפכות מביאות לשינויים מיטיבים בדרך כלל, אך תמיד יש גם את אלה שמפתחים מוצרים כדי להרוויח מהטרנד. ואז יוצאים מוצרים שהתוצר שלהם יוצא כל כך מעובד שהוא עצמו עלול לפגוע לאורך זמן בצרכן. דוגמא חיה לכך היא מוצרי הטבעונות.
חלק ממוצרי הטבעונות (בייחוד אלה שדומים לבשר בטעם) משתמשים לעיתים בתחליפים וחומרים שמזמן איבדו את הקשר הטבעי שלהם ולכן אני ממליצה לקרוא לעומק ממה עשוי אותו תחליף טבעוני.
בדרך כלל, אם יש יותר מ 4 מוצרים שאתם שמם אתם מכירים (וכל השאר זה שמות בלטינית) כדאי לבדוק בגוגל מה זה באמת מכיל כי לעיתים תגלו שאולי החומרים האחרים אינם עשויים מבשר אבל הם עשויים מתחליפים מהונדסים היטב אשר אינם תמיד מיטיבים עם הגוף שלנו.
הבחנה בסימנים האלו תעזור לנו לקבל החלטות צרכניות טובות יותר, ולתמוך במותגים מטיבים באמת.
שלכם באהבה,
הדס
Comentarios