קלריטר לוקחים פסולת שאף אחד לא רוצה והופכים אותה למשהו שכולם צריכים - ראיון עומק עם עומר גריג
הכירו את קלריטר, גם תעשייתי גם מסחרי וגם מיטיב.
לפני כחודש היתה לי שיחה מרתקת עם עומר גריג, כותב התוכן של קלריטר. Clariter היא חברת קלין טק (CLEAN TECH) עם נציגים ב-4 יבשות, כולל מפעל מחקר ופיתוח בפולין, מפעל בדרום אפריקה, ובקרוב גם בישראל. החברה פועלת כבר 18 שנים לשכלול טכנולוגיה אשר הופכת פסולת פלסטיק למוצרי תעשייה תחליפיים למוצרים מבוססי-נפט.
איך זה קורה?
מיחזור רגיל מאריך את חיי הפלסטיק על ידי הפיכה של פסולת פלסטיק לפריטי פלסטיק חדשים.
טכנולוגיית המיחדוש (upcycling) הייחודית של clariter לא מאריכה, אלא מסיימת את חיי הפלסטיק. היא הופכת פסולת פלסטיק ל-3 מרכיבים תעשייתיים; שמנים, שעוות, וממיסים שמהם מייצרים יותר מ-1000 מוצרי קצה וצריכה נטולי נפט גולמי.
מישהו אמר שינמוך?
"בתהליך מיחזור מכני איכות החומר הממוחזר יורדת, בשפה המקצועית קוראים לזה שינמוך. זה כמו שנייר באיכות גבוהה אפשר להפוך לקרטון אבל אי אפשר להפוך קרטון לנייר באיכות גבוהה. לכן, בלתי אפשרי לייצר מוצרים רבים מ-100% פלסטיק ממוחזר, ויצרנים נאלצים להוסיף לפלסטיק הממוחזר פלסטיק חדש. בנוסף, במיחזור הסטנדרטי כל התוספים שבאו יחד עם הפלסטיק הממוחזר, כמו מתכות או צבעים, נשארים בפנים ועוברים למוצר הבא״.
לרוב המוצרים זה בסדר, למשל, כסאות, קולבים, קופסאות וכו׳ אבל לפעמים יש צורך בפלסטיק ברמה גבוהה, אפשר להגיד ראשונית. בנוסף, יש מוצרים שאסור שיכילו שאריות, כי אסור שישארו חלקיקי מתכת או צבע, למשל - מוצרים לתעשיית הרפואה או המזון.
פה נכנסת קלריטר
״אנחנו עושים איפוס מחדש לפלסטיק שמגיע אלינו.״ מסביר לי עומר, ״אנחנו לא ממחזרים אותו, אלא מפרקים אותו ו'מחזירים אותו אחורה בזמן' למצב שדומה למצב של נפט גולמי. מה שקורה בעצם זה שאנו מסלקים את הפלסטיק מהעולם ויוצרים חומרי גלם - שמנים, שעוות וממיסים. אלו חומרים כמעט זהים לאלה שהתעשייה הפטרוכימית מייצרת מנפט גולמי.
קלריטר מספקת אלטרנטיבה באיכות גבוהה למוצרים אלו ובכך אנחנו מפחיתים את הצורך בשימוש בנפט.
״אנחנו לא רואים בפסולת פלסטיק בעיה. אנו רואים בו משאב רב ערך המשמש לייצור מרכיבים טהורים למוצרים שמייצרים מקומות עבודה, מעצימים קהילות מקומיות ומנקים את הפלנטה שלנו".
״אנחנו לא רואים בפסולת פלסטיק בעיה. אנו רואים בו משאב רב ערך המשמש לייצור מרכיבים טהורים למוצרים שמייצרים מקומות עבודה, מעצימים קהילות מקומיות ומנקים את הפלנטה שלנו".
עכשיו ליצרנים יש אלטרנטיבה. הם לא חייבים לקנות חומרי גלם מבוססי נפט. הם יכולים לייצר אותו מחומרים של קלריטר :-)
קרדיט: קלריטר
״התעשייה הפטרוכימית עצמה מבינה שהיא צריכה להיות יותר ירוקה וזה רק עניין של זמן, קלריטר היא פיתרון פוטנציאלי ממשי בשביל התעשייה הפטרוכימית כזרז להפחתה לייצור וזיהום פלסטיק.
אנחנו יכולים לסייע לתעשייה הפטרוכימית להפוך לירוקה יותר בגלל שאנחנו נותנים לה אלטרנטיבה לנפט!
ברור לנו שזה לא יקרה מחר, אבל אנחנו בתהליך הזה.״
הבידול! - מאזן פחמן שלילי
״אז בתהליך הפירוק סילקנו את הפלסטיק - הוא לא מצטבר במטמנה, הוא לא מזהם את האוקיינוס ולא מצטבר באטמוספרה או מתפרק למיקרו פלסטיק ומרעיל אנשים. הוא פשוט לא קיים יותר.
עם זאת, כל תהליך ייצור פולט ומזהם במידה זו או אחרת, אבל שעושים חישוב של פליטות CO2 מכל ענף המיחזור הכימי, אנחנו היחידים שהם carbon negative.
הדרך לחשב את הדברים האלו - יחסית לאלטרנטיבות
אם את משווה את טביעת הרגל הפחמנית שאנחנו מייצרים לטביעת הרגל הפחמנית לתעשייה הנוכחית שמיוצרת בצורה מסורתית אנחנו במינוס או במילים אחרות - carbon negative״
היחידים!״
מאיפה מגיע אליכם הפלסטיק?
לפלסטיק למיחזור יש שני מקורות עיקריים:
מקור 1 - פסולת עירונית
מקור 2 - פסולת תעשייתית מסחרית - לדוגמא: קונטיינרים גדולים מפלסטיק, מפעל שצריך להיפטר מיריעות ניילון, בהיקפים של טונות, תעשיית מדפסות מסחריות וכו׳.
עד לפני כמה שנים, העולם המערבי היה מוכר את הפסולת שלו לעולם השלישי - וכשהזבל היה מגיע אליהם הן לא היו מטפלים בו בצורה טובה ואז מרעילים את המים, האדמה והפלנטה. העשיר שילם לעני כדי שיקח את הזבל שלו. זו הייתה סיטואציה לא הוגנת ולא מוסרית אשר גם לא באמת משרתת את המטרה הסביבתית.
אוקי, אז העולם המערבי כבר מבין את זה ומדינות רבות הפסיקו לייצא את הפסולת שלהן לעולם השלישי. זה מחזיר אותנו לשאלה - מה עושים עם הפסולת?
״פסולת פלסטיק היא בעלת ערך כלכלי שלילי. אף אחד לא רוצה אותה והיא מזהמת. רשות עירונית חייבת לשלם למטמנה כדי שיקחו ממנה את הזבל. מטמנה לוקחת ומטמינה. ספק פסולת יכול לבוא לרשות מקומית ולהגיד לה – תנו לי למיין לכם את הפסולת ולחסוך לכם חלק מהעלויות. הספק הזה מוכר לחברות מיחזור אל הפסולת הממוינת. זאת אומרת – נוצרו פה אפיקי הכנסה (או לפחות חיסכון) לעסקים ולרשויות. הנטל הפך לנכס. אנחנו לוקחים את הדבר הזה והופכים אותו למשהו עם ערך חיובי - למשאב.״
אנו מאמינים בשותפויות. שותפות היא חלק בלתי נפרד ממה שאנו עושים כי זה מודל הפיתוח שלנו.
אפשר ליישם את הטכנולוגיה של קלריטר בכל מדינה. כמעט לכל מדינה בעולם יש יכולת עסקית וטכנולוגית להקים איתנו מפעל כזה, לכן נשמח למצוא שותפויות להקמת מפעלים ברמה המקומית המעודדות את הכלכלה והתעסוקה ברמה המקומית ומסייעות להפחית צריכה ושינוע של פסולת ממדינה למדינה.
היום כל מדינה קטנה או גדולה, קרה או חמה, זה אינו משנה. מפעל כזה יכול להיבנות בכל מקום בעולם.
״זה עניין של ביקוש והיצע - פסולת זה משהו שצריך לשלם כדי שמישהו ייקח ממני, אבל ברגע שהדבר הזה הופך להיות משאב אני מוכן לשלם בשבילו״
יש פסולת שקיימת ופסולת שאנחנו עתידים לייצר - הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לבנות מפעל מקומי שמטפל בפסולת הקיימת ברמה מקומית. זהו פיתרון ישים לכל מדינה. טריפל בוטום ליין.
זה חוסך תחבורה ושינוע - אוניות שצורכות דלק פוסילי כדי להעביר טונות של פסולת ממקום למקום.
זה נותן עבודה מקומית, מפעל מקומי, פסולת מקומית.
אני יכול להגיד שדברים מתחילים לזוז והיום בישראל אנחנו לקראת הקמת מפעל בקנה מידה גדול.
מה המסר שלכם כחברה, איזה עולם אתם רוצים לראות?
לכל מי ששותף לעולם איכות הסביבה אכפת מאיכות הסביבה, ולכולנו יש אחריות משותפת. לכל גורם – מחוקקים, רגולטורים, חברות מסחריות, ארגונים אזרחיים, עיתונאים וכו' יש את האחריות שלו. גם לציבור הסביבתני יש את האחריות שלו – וזה ללמוד את הנושאים.
כולנו בעד מיחזור – אבל חשוב להבין שיש כל מיני טכנולוגיות. לכל אחת יש יתרונות וחסרונות. למשל, שריפת פלסטיק גם מהווה סוג של מיחזור – פלסטיק לאנרגיה, אבל זו שיטה יחסית לא יעילה ליצור אנרגיה ובעלת פוטנציאל ליצירת הרבה זיהום אוויר. מיחזור כימי, כמו שאנחנו עושים, דורש הרבה חשמל (למרות שיש לנו כמה טכניקות שעוזרות לנו לצמצם את צריכת החשמל שלנו).
לכן, נכון שכולנו עסוקים אבל השקעה של זמן ואנרגיה בהבנה של הנושאים יותר לעומק עוזרת להגעה להחלטות טובות יותר, וזה מה שאנחנו רוצים להזמין את הציבור לעשות.
הגישה שלנו לא מובנת מאליה - כא.נשים חושבים על מיחזור הם חושבים על מחזור ביתי.
אנשים שמאמינים בקיימות מבינים שיש תמונה רחבה מורכבת ומבלבלת ושלעיתים קשה להסביר את זה.
לסיכום,
האם זהו תחילתו של עידן תחליפי הנפט בשוק התעשייה הפטרוכימית?
זה לא יהיה פשוט,
אך עדיף מאשר שזה פשוט לא יהיה.
באהבה
הדס
コメント