ברוכים הבאות לשנת 2025, השנה שבה בתקווה, נחזור קצת לשפיות.
זו הפעם השישית שאני כותבת על טרנדים ותנועת ההתרחבות של מותגים מיטיבים. אם ב 2019 הייתי צריכה לעמול חודשים כדי למצוא מותגים מיטיבים, היום זה בכל מקום.
זה לכשעצמו ציון דרך עבורי שמוכיח - שלהיות מותג מיטיב זה מיטיב - עבור העסק, הלקוחות, החברה והסביבה.
לא אכחיש, כמו בכל תחום עולה, גם בעולם הזה נגלה מותגים וא.נשים שלא עושים את מה שהם מדברים ואף יותר מזה, עם הקלות הבילתי נסבלת של ה Deep fake, איך ולמה שנאמין?
רמז - הרמתי להנחתה...
השנה בחרתי בשלושה טרנדים שבעיני, יעשו קפיצת גדילה משמעותית בחשיבות שלהם לקידום עולם עסקי מיטיב.
קבלו עשרה מיזמים, עסקים ומותגים שמציעים פתרונות - לאתגרים גדולים.
"להיות מותג מיטיב זה מיטיב - עבור העסק, הלקוחות, החברה והסביבה.״
טרנד #1 - שקיפות רדיקלית
בעולם של ai, deep fake והנדסת תודעה, הצרכנים מחפשים אמון. מותגים שיציגו שקיפות, אתיקה, יושרה עסקית והוגנות מסחרית כחלק מהאג׳נדה שלהם יזכו להערכה כמו גם למערכת יחסים בריאה יותר עם קהל לקוחותיהם.
באופן כללי, הצורך והדרישה מטעם צרכנים והרגולציה לשקיפות מסחרית עולה מדרגה ב 2025. בעולם שבו קל לספק מידע כוזב על מקור החולצה ועוד יותר קל לעשות פרסומת ״ירוקה״, הדרישה לשקיפות עולה. חוק חדש יצא באירופה ובארה״ב הדורש מחברות לספק פירוט לאורך כל שרשרת האספקה של המוצרים, סוגי חומרים, מאיזה מדינות, תנאי העובדים והספקים שלהם כדי לודא שהם עומדים בתקנים סביבתיים וחברתיים. (מי שרוצה להעמיק חפשו מידע על scope 3 בשרשרת אספקה)
ב 2025, הדרישה לא תגיע רק מהרגולציה אלא גם מהצרכנים. הנה כמה מותגים שאיבדו אמון והחליטו לקחת את האחריות בידיים
מעשה בצוות קטן ונלהב (שעכשיו גדול ונלהב) שהקים אפליקציה שמטרתה להשפיע על מותגים לפעול בצורה אחראית יותר.
איך?
דרך הצרכנים. דמיינו אתר בסגנון ״מדרג״ רק אפליקציה שבודקת כמה המותג פייק או אמיתי. כל מותג מקבל דירוג - כמה המותג עומד מאחורי ההבטחה. השימוש בנתונים משמש כדי לעזור לאנשים בדרך שקופה יותר לבצע בחירת הוצאות בנות קיימא.
אמנם פייסבוק היא עדיין הרשת החברתית הגדולה בעולם, אבל בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מטורפת של רשתות חברתיות מסוגים שונים. דוגמא לכך הם ארגוני ה DAO - שזה קיצור של Decentralized autonomous organization - רשת אוטונומית ללא מבנה היררכי או מנהלים שמגיעה מעולם הבלוקצ׳יין אבל לא רק. כולנו הסתקרנו לדעת אם טיק טוק באמת תהיה אסורה בארה״ב. באותו השבוע כל הרשתות האחרות עשו קפיצת גדילה.
בלוסקיי הובילה בדירוג
רשת חברתית שנמצאת בעלייה מתמדת. היא דומה מאד לטוויטר (והוקמה על ידי מנכ״ל טוויטר לשעבר ג׳ק דורסי) מדובר ברשת חברתית לכל דבר, שפועלת כמו טוויטר אבל מאפשרת יותר חופש ושליטה על הדאטה מהצד של המשתמשים. היא אמנם בניהול פרטי, אך מנוהלת בצורה מבוזרת, בקוד פתוח. כמו כן מדובר במה שנקרא BCORP(כתבתי על זה באריכות פה) איילון מאסק תיזהר, בלוסקיי מאחורייך!
דוגמא נוספת למותג המסמל את רוח השינוי זה המותג ״BUFFER״
מה שהתחיל כפרוייקט צד ב 2010 הוא כיום עסק מבוזר ומיטיב עם מליון משתמשים. באפר היא חברת טכנולוגיה המספקת כלים שיווקים אורגנים לעסקים קטנים. מה שמייחד אותה הוא שהיא מתמקדת בניהול מבוזר - ארגון ללא מנהלים, המנהל כגוף אחד בשקיפות רדיקלית את החברה. מדובר בצוות ברחבי העולם העובד במתכונת של ארבעה ימי עבודה בשבוע.
באתר שלהם ניתן לראות מה המשכורות, כמה כסף גייסו, איפה הפסידו - הכל חשוף. קל ליצור אמון כאשר יש עסק שמה שרואים - זה מה שיש. זו דוגמא מאד יפה לראות את תפקיד המנהל בתפיסה המסורתית לחדשה. ניהול ארגון בשקיפות כזו דורשת קפיצת אמונה בא.נשים, חיזוק אחריות עצמאית אישית ופיתוח יכולת בין אישית (soft skills) ואין ספק שאלו חלק מהיכולות שעולות בעולם העבודה החדש.
ניוזפלאש- חברת הענק אדובי פיתחה טכנולוגיה בשם content credentials - טכנולוגיה המאפשרת ליוצרים להוסיף מידע על עצמם ועל תהליך היצירה ישירות לתוכן הדיגיטלי שלהם בעת ייצוא או הורדה. המטרה היא לקדם שקיפות ואמינות באינטרנט על ידי מתן דרך סטנדרטית לשיתוף מידע על מקור התוכן, מי יצר אותו, מתי וכיצד נוצר/ התוכנה מסייעת ליוצרים לקבל הכרה ראויה על עבודתם, מאפשרת להם להתחבר עם אחרים ברשת, ומסייעת במניעת הפצת מידע מטעה באינטרנט.
מקור: מרכז המידע של אדובי
ואם כבר מדברים על שקיפות ואתיקה, סמסונג הולכת להטמיע את התקן הזה בטלפונים החדשים שלה.
טרנד #2 - חיקוי הטבע לתעשייה - ביומימקרי
שני דברים העסיקו השנה את העולם הגלובלי המודרני - אתגרי מלחמה ואתגרי סביבה.
חייבת להודות שלא כל מיזם סביבתי הוא אכן ירוק ומיטיב, הרבה פעמים אנו נראה שבתחילת הדרך המיזם היה נראה כמיטיב ובהמשך התגלה הפער בין הפירסום למציאות, זו הסיבה שלא תראו אותי כותבת על מכוניות חשמליות - עוד לא מצאתי פיתרון חד-משמעי לבטריות הזמניות האלו (אם יודעים אחרת, מוזמנים לעדכן אותי) אבל מימקרי הוא תחום מאד מאד מבטיח כי הוא מחקה את הפעילות של הטבע.
מימקרי (mimicry) הוא מונח ביולוגי המתאר תופעה שבה אורגניזם אחד מחקה את המראה או ההתנהגות של אורגניזם אחר כהגנה או יתרון אבולוציוני. למשל, חרקים שנראים כמו עלים או בעלי חיים שמשנים צבע כדי להתמזג עם הסביבה.
לטעמי, ככל שהטכנולוגיה מחקה את הטבע עם כמה שפחות להפריע לה בדרך, כך המיזם יותר מיטיב.
הנה שני מותגים מטורפים שהולכים להכות גלים בשנים הקרובות, תרתי משמע.
ציון לשבח מותג ישראלי
החברה רותמת את כח הגלים ליצירת חשמל נקי על ידי שימוש במצופים מיוחדים. על פניו פיתרון פשוט ואפקטיבי. החברה כבר עשתה כמה וכמה פרוייקטים כולל פרוייקט בנמל יפו בתמיכת משרד האנרגיה הישראלי, שהכיר בטכנולוגיה כ"טכנולוגיה פורצת דרך". אינה ברוורמן שותפה מייסדת והמנכ״לית של החברה מסבירה על הטכנולוגיה ומספרת את הסיפור האישי שלה בכתבה שלפניכם.ן
גם אם ננסה רגע לדמיין כמה קלקר מיוצר בעולם לא נצליח להבין את גודל הצריכה של החומר הזה. קרוזפום הוא דוגמא למותג שמוביל טרנד גדל והולך בתחום תחליפי אריזות. קרוזפואם שואף להחליף את הקלקר הקלאסי העשוי מנפט בחומר דמוי קלקר שעשוי ברובו (70%) משאריות מזון. בחברה טוענים שהמוצר מתקמפסט/מתכלה תוך 103 ימים. עם משקיעים כמו אשטון קרוצ׳ר וליאונרדו די קפריו, המותג הזה הולך להישאר עוד הרבה זמן.
טרנד #3 - lifestyle בר קיימא
בשנים הקרובות התייחסות תפיסת הלייף סטייל תשנה צורה.
משבר הקורונה העלה את החשיבות של קהילה מקומית. גם בקורונה וגם אצלנו ראינו איך בכל מקום שהיו בו קהילות מקומיות, גבר החוסן הנפשי והכלכלי והצליחו להתגבר למרות האתגרים.
היום המגזר הציבורי כבר מבין את החשיבות והצורך בחיזוק החוסן המקומי ופועל ליצירת יותר ויותר קהילות מקומיות. המונח המדוייק נקרא קהילה מקומית מקיימת. אבל לא רק המגזר הציבורי, גם הצרכנים מעדיפים יותר ויותר לקנות מקומי. הם אמנם לא מותרים על אמזון, אבל כן נותנים חשיבות לדרך המסחר המסורתית. הטרנד התחיל עם עליית AIR BNB ומאז רק עולה והוא נקרא בשמו היותר עסקי - shared economy
מה שAIRBNB עשו לדירות, המיזם הבא עושה למוצרי יום יום.
ציון לשבח מותג ישראלי
שיתוף פעולה בין הארכיטקט ישי להבי ויעל שמר, יזמת סביבתית.
החברה פיתחה רעיון גאוני לשינוי אורח חיים בר קימא דרך שינוי תפיסה בכל הנוגע להטמעת הרגלי צריכה אחראיים יותר ועל הדרך גם להפחית את יוקר המחיה. TULU הוא מבנה של ארונות שנראים קצת כמו תאי דואר שקופים. במקום לקנות, דיירי הבניין יכולים לגשת ולהשתמש במוצרים ביתיים משותפים כגון מכשירי חשמל וכלים לבית, להשתמש ולהחזיר. דרך אפליקציה יעודית ניתן לפתוח את הדלתות.
המותג הבא מקבל את ההשראה מעולם הטבע, אך מדובר יותר על מותג לייף סטייל בתחום עיצוב הפנים.
קבלו את מוגו.
פאנלים אקוסטים, קירות דקורטיבים ורצפות שמחליפות פרקט - עיצוב הפנים של העתיד יהיה כנראה עשוי מפטריות. תחום הפטריות הוא תחום רותח בשוק כבר זמן מה, ניתן להשתמש בהן בצורות רבות ולמטרות שונות. מדובר בחומר אורגני חכם שאם נסתכל על זה פילוסופית - מפטריות באנו ולפטריות נחזור.
אקוסטיקה היא בעיה שלרוב לא נותנים לה מספיק חשיבות בתהליך הבניה וחבל, לרוב, רק לאחר מכן מגלים כמה היא משפיעה על חווית הצרכן. מוגו מספקת פיתרון עיצובי שגם עושה טוב לחוויה וגם עושה טוב לסביבה.
המיתוג היפיפה מתמקד בקהל היעד אוהד מינימליזם.
חייבת לשתף שגם בישראל מתפתח הנושא ויש לי זכות ללוות יזמת נפלאה מהדרום המקימה בימים אלו ממש מיזם בתחום הזה (אשתף כמובן בהמשך)
יש כל כך הרבה אתגרים בעולם, הגאונות של עסק מיטיב היא שזה עסק שלוקח את האתגר ומחבר לו מודל עסקי. לפעמים אפילו אני נדהמת מכמה שזה אפשרי.
החברה הבאה מספקת מענה לאתגר משמעותי - בזבוז מזון
ציון לשבח מותג ישראלי
8.וויסטלס - wasteless
די לבזבוז מזון - בסופרמרקט המקומי. קבלו מותג נוסף המסמל לייף סטייל החדש. כמו Tulu שלקחו את תחום השימוש החוזר והפכו אותו ללייף סטייל, כך גם תחום בזבוז מזון.
מה שהיה פעם שייך לחקלאים, אקטיבסטים ו״מחבקי עצים״ (מודה אני מחבקת עצים מקצועית) היום הפך ללייף סטייל. וויסטלס מציגה פיתרון לשני אתגרים. מצד אחד כמות המזון שנזרקת בסופרמרקט מצד שני יוקר המחיה. החברה פונה הן לספקים והן לבעלי הסופרמרקטים ומציעה להם תוכנה חדשה לסימון מזון על פי תאריך התפוגה שלהם. על ידי תימחור עלות מוצר לפי תאריך היא מורידה עלויות לצרכנים ופחות מזון נזרק. הספקים לומדים יותר מה המוצרים שיותר/פחות נרכשים והקהילה המקומית מורידה את עלויות הרכישה. הנה דוגמא למודל שיכול לעבוד מצוין גם מקומית. קבלו סירטון שמסביר זאת.
טרנד #3 - ״חינוך למשמעות״ֿ
פעם היינו מתייחסים ליצירתיות ככישרון מולד. מי שיש לו דמיון יש לו את זה ומי שאין לו, אין. היום יש אין סוף מתודות חינוכיות המאפשרות לכל אחד ואחת באשר הם - לתרגל יצירתיות וסופר להצליח בזה.
משמעות פועלת באותה הדרך, יש אנשים רגישים שנולדים עם זה וכל חייהם מחפשים משמעות ויש כאלו שיום אחד מבינים שבא להם ללמוד איך למצוא משמעות. המודעות לאיזון גוף/נפש קיים עוד משנות ה 60, אבל הצורך בהגשמה עצמית, מציאת משמעות והשפעה מיטיבה על העולם הוא יחסית חדש. הדור הזה שנולד לילדי שנות ה 60 ו ה70 מבין מהי משמעות ולכן יכול לפתח מתודות ומיזמים שעוזרים לתרגל זאת, קוראים למיזמים האלו -purpose driven brands
בחרתי בשני מותגים שבעיני מצליחים (מעבר להיות מוצלחים עסקית)לגעת בנקודה הרגישה של משמעות.
9.ווי פינדר - wayfinder
ללמד את הדור הבא משמעות. מודל חינוכי הנלמד במאות בתי ספר. הגישה גורסת כי תפקיד החינוך הממלכתי הוא לספק לילדים כישורי חיים שילוו אותם בטווח הארוך. בעזרת השיעורים וההכשרות, הילד מוצא משמעות בעשייה שלו הוא מתפתח בצורה מיטיבה יותר עם עצמו וסביבתו. האירגון יוצר שיתופי פעולה עם מחוזות ובתי הספר שבמחוז להעברת התפיסה החינוכית לחינוך מבוסס משמעות.
10.סטפאין -Steppin
ב 4 השנים האחרונות התחילו לצוץ מותגים ויוזמות שמנסות להאט את ההתמכרות למסכים. בחרתי במותג הזה לסיים את עשרת המיטיבים מאחר והוא באמת משתמש בכל חוקי העיצוב והמיתוג האפשריים כדי להעביר את המסר שבסופו של דבר מיטיב. המותג אולי ספרטני ( 100 צעדים בעולם הפיזי הם 3 דקות ברשת חברתית) אבל אין ספק שבעולם של בינה מלאכותית, חכמה דיגיטלית והנדסת תודעה - לעזוב את המסך נהפך למאתגר יותר.
ככל שהאלגורתמים יכירו אותנו יותר כך הם ידעו כיצד לפרוץ את התוכנה הזו שנקראת בן אדם. האפליקציה קוראת תיגר, בחירת המיתוג לא סתם מזכירה את הקליפ המצמרר של פינק פלויד לשיר we dont need no education.
מטרתה להזכיר לנו לא ליפול לאותו הבור של חוסר המודעות ומציעה רגע להביט וללמוד מי מנהל אותנו ולקחת אחריות אישית לעצור זאת, דרך בריאות גופנית.
מותג מיטיב הוא הבלוג היחיד בישראל שמעלה את המודעות למותגים בעלי משמעות.
אהבת?
אשמח ממש אם תעבירו את כל הטוב הזה הלאה.
באהבה
הדס
Comments